כששואלים את המנהל הממוצע מהו המשאב היקר ביותר שלו, במרבית  המקרים הוא יאמר שהעובדים הם המשאב הכי יקר של הארגון, שכן ללא עובדים מסורים, מקצועיים, בעלי כישורים וכישרונות רלוונטיים, אף ארגון לא יכול לתפקד ובוודאי שלא לצמוח. אלא שלצד העובדים קיים משאב יקר נוסף, שבמקרה של אובדן או פגיעה קשה בו, הארגון עלול להתרסק ואף להימחק כליל. בעידן הטכנולוגי בו אנו נמצאים, המשאב היקר הזה הוא המידע של הארגון, שהשמדתו או תפיסתו “בשבי”, כמוה כתפיסה בשבי של צבא שלם של מדינה מוקפת אויבים.

 

בעידן הנוכחי, שבו מתעצמים ומתרבים האיומים על המידע העסקי הרגיש של כל חברה בעולם, תחום  ההתאוששות העסקית (BCP) ותכנית ההתאוששות מאסון (DRP) תופס תאוצה והופך לשירות קריטי לכל חברה בכל גודל. ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות הוזלה משמעותית במחירים לצד שיפור דרמטי בתוצאות.

 

למרות זאת, ארגונים רבים בארץ ובעולם עדיין לא נוקטים בכל אמצעי הזהירות המתבקשים, כדי להגן ולשמור על המידע ומערכות המחשוב שלהם מפני נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם להם. הנושא הזה מעסיק חוקרים רבים בעולם, המבקשים להבין מתי וכיצד מתקבלות החלטות מסוימות ובעיקר מדוע החלטות מסוימות אינן מתקבלות. ביטויים השגורים בשפה העברית כמו “הכתובת היתה על הקיר” או “חוקים שנכתבו בדם”, טומנים בחובם אמת כואבת מאוד, לפיה אנחנו מתעלמים מהסכנות האורבות לנו, גם כשהסיכון מאיים על עצם קיומנו. מאידך, אנחנו פועלים במרץ רב להתגונן מפני סכנה כלשהי, לאחר שזו כבר התרחשה. כמה אנשים אתם מכירים, שהתקינו סורגים לפני שפרצו לביתם? הרוב עושים זאת רק לאחר פריצה.

 

בשנים האחרונות סבלו ארגונים רבים, בארץ ובעולם, מפגיעה קשה מאוד במערכות המחשוב שלהם, שהשביתה את פעילותם לזמן ממושך. בחלק מהמקרים אף נדרשו אותם ארגונים לשלם דמי כופר כדי “לשחרר” את המידע שלהם מידי התוקפים. מלבד ההפסד הכספי האדיר שנגרם להם, ארגונים אלה מאבדים את אמון לקוחותיהם, בנוגע ליכולתם לשמור על המידע שלהם ולהעניק להם את השירות הטוב ביותר. הפגיעות הללו, בין אם מדובר במתקפות יזומות (סייבר, מלחמה וכד’…), נזקי טבע (רעידות אדמה, הצפות וכד’) ובין אם בתקלות או טעויות אנוש, לא פוסחות על אף תחום. כולם פגיעים אך רק חלקם מתגוננים.

זכורים במיוחד כמה מקרים שהגיעו לכותרות, ביניהם בית המלון שנאלץ לשלם כופר לפורצים שנעלו את דלתות חדרי המלון, מתקפת הסייבר על עשרות בתי חולים באירופה שהשביתה את תפקודם לזמן ממושך, חברת בריטיש איירווייז שהפסידה 170 מיליון ליש”ט מירידת המניה לאחר מתקפת סייבר שהשביתה את פעילותה. גם חברות וארגונים ישראלים ספגו פגיעות קשות בשנים האחרונות.

בכל המקרים הללו, ניתן היה למנוע את הנזק העצום שנוצר מהפגיעה במערכות המחשוב, באמצעות אסטרטגיית “התאוששות מאסון” (DR – Disaster Recovery), המאפשרת חזרה לתפקוד תקין של כל המערכות הקריטיות בלחיצת כפתור.

בעבר, נושא ה – DR היה שנוי במחלוקת. בעיני רבים הוא נתפס כפוליסת ביטוח ליום הדין, ומספר רב של חברות ראו בו עד לא מזמן כמיותר ויקר. עצם הרעיון של השקעה בחומרה ש”סתם תופסת מקום ומחממת אוויר” היה מוזר והיווה בעיה תפיסתית לרבים מהמנמ”רים. בינתיים העולם השתנה וממשיך להשתנות. התפיסה היום הופכת את סביבת ה DR לנגישה יותר וזולה יותר, ומספקת פתרונות אשר מותאמים יותר לכל כיס.

 

 

חברת MedOne הבינה את צרכי ואתגרי הלקוחות, ובנתה פתרון DR מוביל ומותאם ללקוחות הישראליים בשוק.  אסטרטגיית ה”התאוששות מאסון” של MedOne מבוססת, בין היתר, על שכפול כל המידע הקריטי לתפקוד תקין של הארגון, ברמת אבטחה הגבוהה ביותר ובמקום פיזי המרוחק ממשרדי החברה, המאפשרים שימוש בנתונים בזמן קצר ביותר, במקביל לתיקון התקלה או הפגיעה בתשתיות המחשוב היומיומיות. הרעיון מאחורי הפתרון הוא הפרדה בין שגרה לבין התרחשות של אסון, המוזילה באופן דרמטי את העלויות שהיו נהוגות בעבר, ומאפשרת פתרון אמין ומותאם אישית לכל לקוח ולקוח.

 

מדובר בתפיסה מקצועית שכבר הוכיחה את עצמה בעולם, בעלת תג מחיר זניח ביחס לנזק שעלול להיגרם מהיעדר פתרון שכזה בעת הצורך. כל מה שנותר לארגונים לעשות כדי להגן על עצמם, הוא להקדים תרופה למכה ו”להתקין סורגים לפני הפריצה”, כדי שלאף אחד לא תהיה סיבה לומר שהכתובת היתה על הקיר.