השנים האחרונות הפכו את חלקם של השירותים שאנחנו צורכים בחיי היום יום שלנו לכל כך טבעיים ואינטואיטיביים לנו, שאנחנו לא באמת עוצרים לחשוב רגע על מה נמצא מאחוריהם, על הטכנולוגיה שגלומה בהם. אם כיום, נסתכל על אחת מהבאזז וורדס הטכנולוגיות החמות ביותר, מחשוב הענן, נוכל לגלות, כי אנחנו משתמשים בצורתו הבסיסית ביותר, ענן ציבורי, כבר שנים רבות. מי אינו משתמש ב-Gmail, Google Drive וגם ברשת החברתית הפופולרית פייסבוק? כל אלה הם עננים ציבוריים שמאפשרים לנו להשתמש בשירותי האחסון שלהם, אמנם שירותי הענן שלהם מהווים בסיס חינמי לפעילויות נוספות שהם מציעים לנו, אבל הם עונים במדויק על ההגדרה ענן ציבורי.

Cloud Computing 1

מהו ענן ציבורי?

אם נושא מחשוב הענן כבר מוכר לכם, אתם בוודאי יודעים מהו העיקרון הנמצא מאחורי האסטרטגיה הטכנולוגית שלו: משאבים פיזיים ותשתיות משותפות, אשר נגישים דרך רשת ציבורית (אינטרנט) ומספקים את שירותיהם למספר רב של לקוחות. הענן הציבורי נחשב למודל הוותיק והמוכר ביותר מבין מודלי ארכיטקטורת הענן, וכמו שהדגמנו לכם בפסקה הקודמת, ישנה סבירות גבוהה שאתם משתמשים לפחות בצורה אחת שלו, מבלי שבכלל הייתם מודעים לכך.

מהם היתרונות בענן ציבורי?

ענן ציבורי (או ענן שיתופי, כפי שהוא מכונה לעיתים) מאופיין, לרוב, בפלטפורמה קלה ונגישה, אשר מאפשרת גם לכאלה שאינם בעלי ידע טכני או מומחי מחשבים להשתמש בשירותיו. אם ניקח את שירותי Google Drive כדוגמה, נראה כי למרות שהם מציעים מגוון רחב של אפשרויות למשתמש (כיצירת מסמכים דמויי חבילת האופיס של מיקרוסופט), הממשק שלהם פשוט ואינטואיטיבי וילד בן עשר או אדם מבוגר מאד יוכלו ליהנות מהתכונות הבסיסיות שלהם ללא הסתבכויות טכנולוגיות מיותרות.

יתרון נוסף שיש לשירותי העננים הציבוריים הוא מחירם הזול מאד (יחסית לשירותי הענן הפרטי) ולעיתים, אף ניתן להשתמש בחלק (או בכל תכונותיהם) בחינם. ניתן לראות את הדבר בצורה ברורה בנפחי אחסון ספציפיים העומדים לרשות משתמשים חינמיים, ואילו משתמשים בתשלום זוכים לנפחים מוגדלים פי כמה.

ארגונים רבים משתמשים בשירותי ענן ציבורי בתשלום כתחליף זול ויעיל לקניה ותפעול של שרת פיזי, מאחר וה”ענניות” שלו, מספקת להם תשתית גמישה, ללא הצורך בהשקעת זמן ברכש חומרה, התקנתה, אבטחתה ותחזוקתה.

לתשלום רק עבור המשאבים הנצרכים ישנה עוד נקודת זכות בעיני ארגונים רבים. בעיקר ארגונים שבעבר הרחוק (או הקרוב) רכשו שרת פיזי משוכלל שגדול על דרישות הארגון וצרכיו בכמה מידות (מאחר והיה מבצע יצרן או כי “למתחרים יש”) וגילו שבפועל, הוא צורך התעסקות וזולל כספים גם כאשר הוא איננו מנוצל במלואו.

ניהול התשתיות והמשאבים בענן ציבורי נמצא באחריותה של ספקית שירותי הענן, כך שבנוסף לחסכון ניכר בעלויות רכישת החומרה, חוסך הארגון גם את עלויות התחזוקה, התפעול והעדכונים השוטפים.

Cloud Computing 2

מהם חסרונות ענן ציבורי?

באופן פרדוקסלי למדי, אותה חלוקת המשאבים בין מספר משתמשים (אשר מוזילה את עלויות השירות לארגונים) והמאפיינת את הענן הציבורי, היא גם אחד החסרונות הגדולים שלו. היא עלולה להשפיע במספר מישורים:

עליה חדה בצריכת המשאבים או צריכת משאבים גדולה יותר מצד אחד השותפים בענן עלולות לגרום לכך שייווצר עומס על התשתית, ממנו יסבלו שאר השותפים בענן.

נושא האבטחה אף הוא עלול להוות מכשלה משמעותית עבור ארגונים, כאשר הם מהרהרים במעבר לענן ציבורי. אמנם, בכל מקום מצהירות ספקיות שירותי עננים ציבוריים על רמת אבטחה משופרת, אולם אם וכאשר מדובר בנתונים ובמידע רגיש, כנראה ששרת ציבורי עדיין איננו מספק את המענה הארגוני הטוב ביותר לצרכי האבטחה המחמירים, גם בשל כשלי חציצה בין המשתמשים השונים באותה תשתית וגם בשל איומים חיצוניים.

כפי שציינו קודם לכן ביתרונות ענן ציבורי, ניהול התשתיות והמשאבים בענן נמצאים בידיה של ספקית השירות, וישנם ארגונים העלולים לראות בכך חסרון. בעיקר רואים בכך חסרון ארגונים וותיקים, אשר הקונספט של מחשוב הענן זר להם והם רגילים מזה שנים להתמודד עם הדאטה שלהם InHouse.

קיימת עמימות בתחום מבחינה חוקית והתקנים והרגולציות לוקים בחסר. חלק גדול מהחוקים המקצועיים המכתיבים אמות מידה מסוימות לאבטחת המידע בארגונים מתקשים להתמודד עם נושא מחשוב הענן בכלל, ועם הענן הציבורי בפרט. חוסר התאמה זה מונע מסקטורים שלמים אפילו להרהר במעבר למחשוב ענן, בשל בעיות חוקיות אשר הם עלולים להיתקל בהם כתוצאה מכך.

מהן החלופות לענן ציבורי הקיימות כיום עבור ארגונים?

לרשות הארגונים הזקוקים לפרטיות או חוששים מהבעיות השונות אשר שימוש בענן ציבורי עלול לגרום ברמה הארגונית, עומדת חלופה מאובטחת ויקרה יותר, ענן פרטי. ענן פרטי מעניק לארגונים, תשתית ייעודית, המוקדשת להם בלבד, להבדיל מהענן הציבורי המשותף. תשתית ענן זו מומלצת לארגונים אשר דרישותיהם מהמערכת נשמרות ברמה קבועה יחסית וניתנות לחיזוי מראש. ענן פרטי יכול להתנהל בתוך הארגון (דאטה סנטרים, לדוגמה) ולהיות מנוהל על ידי מחלקת ה-IT של הארגון, או מחוץ לו בענן חיצוני, המנוהל על ידי ספקית השירות או גורם שלישי (במיקור חוץ).

אפשרות נוספת, היא האפשרות ההיברידית – שילוב השימוש בין הענן הציבורי (הזול יותר אבל פחות מאובטח) לבין הענן הפרטי (המאובטח אבל מתומחר בהתאם). שילוב כזה יכול לפתוח בפני הארגון את האפשרות לנתב את התהליכים והמידע הרגישים (אשר מהווים רק חלק קטן מנכסי הארגון) לענן הפרטי, בעוד רוב החומר יתועל לענן הציבורי. מצב זה יכול לסייע לארגונים רבים להתגבר על המכשלה הכרוכה במעבר בין שרת פיזי לענן, מכיוון שהיא מפיקה לארגון את הטוב שבשני העננים.

האם אתם מוכנים מבחינה ארגונית למחשוב ענן?

ארגונים, אף יותר מאנשים פרטיים, צריכים לשקול היטב את היתרונות, החסרונות וההשלכות שיש לצעד טכנולוגי כמו מעבר לשימוש במחשוב ענן מכל סוג שהוא. למרות האופנתיות והמגמה הברורה שישנה כיום, להוציא החוצה מהארגון ולהעביר כמה שיותר תחומי אחריות אל ספקיות שירות ואל חברות מיקור חוץ, אין לעשות צעד כזה באופן אוטומטי, רק משום ש”כולם” שם, או רק מכיוון שזה נשמע מאד מודרני מבחינה טכנולוגית. לאחר למידת הנושא לעומקו (ותאמינו או לא, זהו נושא מרתק, מכיוון שמחשוב ענן מציע כיום לארגונים מבחר גדול של תחומי שירות וההיצע גדל מיום ליום), יש לבדוק את מידת הרלוונטיות שלו לארגון.

בחינת הרלוונטיות ראוי לה שתתבצע לא רק דרך שיקולים עסקיים וכלכליים (כ-ROI וחזון הארגון), אלא אף דרך משקפי הגורם האנושי בארגון. בחינה מזווית ראיה זו מומלצת וחיונית מאד, שכן, במקרים רבים תוכניות אסטרטגיות וטכנולוגיות נכשלות, רק משום שהעוסקים במלאכה שכחו גורם “קטן” אחד במשוואה: העובדים שאמורים לעשות שימוש במערכת. גם אם בחינה כזו תעלה כי הגורם האנושי בארגון עדיין איננו בשל לענן, אין זאת אומרת כי תצטרכו לוותר על שירות זה לגמרי, אלא רק כי תצטרכו לעמול מעט יותר קשה ולהכין את הקרקע לכך בצורה יסודית יותר (דרך הדרכת העובדים לשימוש בממשק השונה מזה שהם רגילים אליו וכן הלאה). גם אם הכנה כזו נראית לכם כרגע מיותרת, חוסר בה עלול להתגלות בשלב מאוחר יותר ולהפוך את כל החוויה לסיוט.