Disaster Recovery – התאוששות מאסון

ככול שטכנולוגיית המידע הולכת ונהיית חשובה יותר לעסקים, כך גם ההגנה על תשתיות המידע מפני פגיעה אפשרית, הולכת ומתקדמת במעלה סדר העדיפויות. מערכות המחשוב בעידן הנוכחי הן אלמנט מרכזי בתהליכים עסקיים והפסקת הפעילות של מערכות אלו עלולה להיות הרת אסון ובעלת השלכות חמורות עד בלתי הפיכות בתחום   התדמיתי, הכספי, התפעולי והעסקי- Disaster Recovery.

כך לדוגמה אם מרכז המחשוב של אחד הבנקים יקרוס ולו למספר שעות, הלקוחות לא יוכלו לבצע טרנזקציות עסקיות ולשלם חשבונות, למשוך כספים או להפקיד כספים, לא ניתן יהיה להעביר כספים מהבנק לבנקים אחרים, כל תהליכי העבודה מול חברות האשראי ייעצרו ועוד. מדובר כמובן בכאוס מוחלט שעלול להסב לבנק נזקים כלכליים ותדמיתיים אדירים בטווח הקצר ובטווח הארוך. לפיכך אין זה פלא שנכון להיום החברות הגדולות משקיעות עד ארבעה אחוזים

shutterstock_244995061מתקציב טכנולוגיית המידע בכל הקשור להתאוששות מאסון.

מעניין לדעת כי התחום של התאוששות מאסון קיבל דחיפה רצינית לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, שכן בעקבות אותם פיגועים היסטוריים לא זו בלבד שהחלה להתגבר המודעות לאפשרות של פגיעה נקודתית במרכזי עסקים אלא שנחקקו מספר חוקים לפיהם סוגים שונים של ארגונים וחברות כמו בתי חולים למשל, מחויבים לנהל תכנית מסודרת להתאוששות מאסון.

התאוששות מאסון בעידן המודרני

DR  – Disaster recovery הוא פתרון סיסטמי לאחד האתגרים הגדולים ביותר עבור חברות המסתמכות בצורה נרחבת על מערכות המחשוב שלהן והכוונה היא להתאוששות מאסונות הגורמים לקריסת המערכת. חשוב להבין שלקוחות הארגון ועובדי הארגון מצפים ליהנות מזמינות רציפה 24 שעות ביממה כשלמעשה בימינו נדיר למצוא עסק שלא תלוי במערכות המחשוב לתפעול השוטף שלו.

רק כדי לסבר את האוזן נציין כי מעל 80% מכלל העסקים החווים אסון ואובדן נתונים מוחלט, פושטים רגל תוך שלוש שנים ממועד האסון בעוד שכ-40% מהעסקים שחווים אסון פושטים רגל תוך שנה בלבד. עד לשנים האחרונות, חברות שהסתמכו בצורה נרחבת על מערכות המחשוב שלהן, נהגו להקים אתר גיבוי שפעל במקביל לאתר המחשוב הראשי.

אתר הגיבוי הוא למעשה האתר שאמור היה להיכנס לפעולה במצבים שבהם יש להתאושש לאחר אסון (DR), אך רוב החברות התקשו לעמוד בהוצאות תחזוקת אתר הגיבוי ולפיכך נהגו להשתמש באתר שאמור היה לתפקד רק במצבי אסון, כאתר יצור ראשי. כפועל יוצא מכך, החזיקו רוב החברות שני אתרי ייצור ראשיים וכך הלכה למעשה חטאו למטרה לשמה הוקם אתר הגיבוי.

DR באמצעות טכנולוגיית הענן

כיום, הודות לטכנולוגיית הענן, החברות המודרניות כבר לא צריכות להשקיע בהקמה של אתר גיבוי, כיוון שבאפשרותן להעביר את המידע שצריך לאחסן לענן ובמקרה אסון, ניתן יהיה לשחזר את כל הדרוש לטובת הייצור מבלי שיהיה צורך להסתמך על אמצעי הגיבוי המסורתיים, הדורשים הרבה מאוד זמן ולעתים גם לא מעט מזל. בגדול מדובר ביצירת עותק של מאגר הנתונים של החברה המאוחסן במערכת הווירטואלית השקופה ללקוח, שבעת הצורך יחליף את המערכת שקרסה.

העותק המשמש לגיבוי מסתנכרן בזמן אמת ללא הפסקה מול המקור ולכן בין שני העותקים יש לכל היותר פער סנכרון של מאית השנייה. כל הטרנזקציות רשומות בענן ולכן במקרה של קריסת מערכת ה-production הראשית, לא יתרחש אובדן של טרנזקציות. המעבר לשרתים הווירטואליים ברגע של קריסה מהיר מאוד ובדרך כלל תוך שעתיים לכל היותר ניתן כבר להשיב את החברה לפעילות מלאה.

לעומת זאת במקרה שלא מדובר בעשרות שרתים אלא בשרתים בודדים המשמשים ארגון קטן יחסית, משך ההתאוששות יכול להיות קצר יותר משמעותית.

מה הם היתרונות של שירותי הענן בהקשר של DR?

להלן כמה מהיתרונות המשמעותיים של שירותי הענן עבור DR:

· ניתן להקים אתר גיבוי תוך חיסכון משמעותי בעלויות.

· אין צורך לשכור שטח או חלל לאחסון מערכות המחשוב.

· אין צורך לרכוש ציוד תקשורת ייעודי, שרתי מחשוב וכיו”ב.

· התחייבות לזמני התאוששות ועדכון נתונים קצרים במיוחד על ידי החברה המספקת את השירות.

· במקום להסתמך על תחזוקה מקומית ולא מקצועית, ניטור סנכרון הנתונים, הבקרה על תהליכי הגיבוי ותחזוקת הציוד מבוצעים כולם על ידי הספק.

· הלקוח לא צריך עוד להתפשר על איכות הביצועים כמו במקרה של אתרי גיבוי מקומיים, שכן רמת הביצועים זהה לחלוטין לרמת הביצועים של תשתיות המחשוב באתר הייצור הראשי.

· אתר הגיבוי לא תלוי בשדרוגים או עדכונים המתבצעים באתר הייצור הראשי ולא תלוי באפליקציות או בגרסת מערכת ההפעלה שכן הוא דינמי מאוד.

חשוב להבין כי עד שהפתרון המהפכני של שירות התאוששות מאסון באמצעות טכנולוגיית הענן בא לעולם, רוב הארגונים שעשו שימוש במרכזי מחשוב מרוחקים כאתרי גיבוי, נאלצו לקבל החלטות לא פשוטות בנוגע למערכות שעליהן ייאלצו לוותר. זאת כיוון שכמות המשאבים הלוגיסטיים באתר החלופי שעמדה לרשות הארגונים הייתה קטנה משמעותית מכמות המשאבים באתר הראשי שנהרס באסון. כיום מדובר כבר בנחלת העבר ובנחלתן של חברות שלא השכילו לנצל את טכנולוגיית הענן כמובן.

נעים להכיר, חברת MedOne

בלוגו של חברת MedOne מופיעות ארבע מילים המסכמות את תפיסת העולם של החברה: It’s all about trust. ואכן, בכל מה שקשור לטכנולוגיית הענן, מדובר בקשר המבוסס על אמון, שכן הלקוח מפקיד בידי החברה את האחריות לטפל בלב לבו של הארגון, במרכז העצבים שלו, שכל פגיעה בו עלולה להיות הרת אסון.

כחברה מובילה בתחום, MedOne מספקת ללקוחותיה את הדור הבא של שירותי אחסון ואירוח מערכות מחשוב במתקני ה-Data Center המתקדמים ביותר בכל המזרח התיכון. החברה מתמחה באספקה של פתרונות ייחודיים בתחומי התקשורת והטכנולוגיה ללקוחות עסקיים ומעמידה לרשותם מתקני מחשוב חדשניים המשתרעים על פני שטח של 16000 מ”ר.

אתרי המחשוב של החברה ערוכים לחלוטין להמשך פעילות ללא תלות בגורמים חיצוניים באופן עצמאי לגמרי במשך שלוש יממות ברציפות, בהתבסס על המשאבים הקיימים כשסך הכול מתפעלת החברה בישראל יותר מ-60 אלף שרתים.

שירות Disaster recovery בחברת MedOne

בניגוד לרוב החברות העוסקות בתחום בישראל כיום, מתקני התקשוב הייחודיים של חברת MedOne ממוקמים בשני אתרים המרוחקים זה מזה (האחד בפתח תקווה והשני בטירת כרמל). הודות לכך, גם במקרה של אסון באתר אחד, יכולים הלקוחות להמשיך לקבל את שירותי המחשוב שלהם בצורה רציפה, מבלי לאבד מידע ונתונים וכמעט ללא עיכובים כשמבחינת השימוש במערכות המחשוב, האסון יהיה שקוף לחלוטין.

נכון לכתיבת שורות אלה חברת MedOne עובדת בשיתוף פעולה מלא עם חברת Dimension Data. Dimension Data היא חברת בת של חברת הטלקום הגדולה בעולם, הלא היא NTT. החברה מספקת שירותי מחשוב ענן איכותיים ומתקדמים ליותר מ-6000 ארגונים שונים בקרוב ל-60 מדינות. ברשותה עשרות מרכזי ענן, היא מעסיקה כ-26000 עובדים ונמצאת בשיתוף פעולה עם כ-200 שותפים עסקיים בכל רחבי העולם. השותפות עם חברת Dimension Data מאפשרת לספק לקהל הישראלי את פתרונות הענן המתקדמים ביותר, המתעדכנים ללא הרף.

לסיום נציין כי חברת MedOne הקימה את צומת התקשורת הגדול ביותר בישראל: Med Nautilus, מערכת של סיבים אופטיים תת ימיים המשולבת עם מערכת סיבים יבשתית. המערכת מקשרת את ישראל עם מספר מדינות אירופאיות ומתאפיינת ברוחב פס פוטנציאלי אדיר ושרידות יוצאת דופן.